מהי קדחת דנגי?

קדחת דנגי (Dengue Fever) היא מחלה נגיפית המועברת על ידי יתושים מסוג Aedes לבני אדם. המחלה נפוצה בעיקר באזורים טרופיים וסאבטרופיים ברחבי העולם, בייחוד בדרום-מזרח אסיה, האוקיינוס השקט, דרום ומרכז אמריקה ואפריקה. בישראל, קדחת דנגי נחשבת למחלה נדירה יחסית. רוב המקרים המדווחים בישראל הם של תיירים או ישראלים ששבו מאזורים אנדמיים.

מדי שנה מתרחשים בין 100-400 מיליון מקרי הידבקות של קדחת דנגי ברחבי העולם. קדחת הדנגי הינה הגורם המוביל לאשפוז ותמותה בקרב ילדים במדינות אנדמיות.

כיצד נדבקים בקדחת הדנגי?

קדחת הדנגי מועברת על ידי עקיצת יתוש מסוג אאדס (Aedes), בעיקר מהמינים Aedes Aegypti ו-Aedes Albopictus. בדרך כלל לאחר תקופת דגירה של 4-10 ימים מרגע העקיצה, מופיעים תסמינים של המחלה באדם הנגוע.

באזורים גיאוגרפיים טרופים וסובטרופיים, בהם שכיחות היתושים ממין אאדס גבוהה, קיים סיכוי מוגבר להידבקות בקדחת דנגי. המחלה נפוצה בעיקר בדרום מזרח אסיה, האיים הפסיפיים, אמריקה הלטינית ומרכז אמריקה. עם זאת, בשנים האחרונות התפשטה המחלה גם לאזורים אחרים בעולם, לרבות חלקים מאפריקה, אוסטרליה ואף דרום ארה״ב. ההתפשטות של הנגיף נובעת, בין היתר, משינויי אקלים המאפשרים ליתושים להתרבות באזורים נוספים.

לנגיף הדנגי (DENV) קיימים ארבעה תתי זנים (סרוטיפים) של הנגיף: Denv-1, Denv-2, Denv-3 ו-Denv-4. כל ארבעת תתי הזנים יכולים לגרום למחלה בבני אדם, וההבדלים הגנטיים ביניהם משפיעים על חומרת המחלה, תגובת מערכת החיסון ותקופת השפעת המחלה.

תסמיני קדחת הדנגי

אחד מבין ארבעה נדבקים עשוי לחלות ולפתח תסמינים. מחלה סימפטומטית עשויה לכלול:

• חום גבוה
• כאבי שרירים ומפרקים
• כאבי ראש, בחילות והקאות ופריחה עורית.
• בחלק מהמקרים, קדחת דנגי סימפטומטית עשויה להתפתח לקדחת דנגי חמורה - המחייבת טיפול רפואי דחוף.

אבחון וטיפול

אבחון המחלה מתבצע על סמך תסמינים קליניים, מידע אפידמיולוגי ובדיקות מעבדה ספציפיות לזיהוי הנגיף או נוגדנים. אין טיפול ייעודי עבור קדחת דנגי, אלא טיפול תומך ומניעת סיבוכים במקרים של מחלה סימפטומטית. מקרים של קדחת דנגי חמורה דורשת פנייה לבית חולים יחד עם זאת, קיימות אופציות טיפוליות חדשות למניעת הדבקה בקדחת הדנגי

מניעה וחיסון

מניעת הדבקה בקדחת דנגי מתמקדת בהפחתת חשיפה לעקיצות יתושים. אמצעי מניעה אישיים כוללים שימוש בדוחי יתושים המכילים DEET, לבישת בגדים ארוכים והימנעות משהייה באזורים בעלי ריכוז גבוה של יתושים. בנוסף, בימינו יש אופציות טיפוליות אשר עשויות לשמש כאמצעי מניעה. חשוב להתייעץ עם רופא.ת המשפחה או במרפאת מטיילים לגבי החיסון למניעת תחלואה בקדחת הדנגי.

למידע נוסף על קדחת דנגי.