סרטן המעי הגס (Colorectal cancer) היא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס (colon) וברקטום.
גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים הגדלים בשכבה הפנימית של המעי או הרקטום לאורך 5 עד 15 שנים והופכים לממאירים עם הזמן. סוג הגידול האופייני ביותר הוא אדנוקרצינומה, אך קיימים גם סוגי גידול נוספים (קרצינואיד, סטרומל, לימפומה וסרקומה).
גורמי הסיכון העיקריים למחלה מתחלקים לגורמים שבשליטתנו וגורמים שלא בשליטתנו. הגורמים שלא בשליטתנו כוללים גיל מבוגר (גיל החציון 66 שנים), היסטוריה משפחתית, תורשה גנטית, המחלה יותר נפוצה אצל גברים ואנשים עם מחלת מעי דלקתית (IBD). הגורמים אשר בשליטתנו מתייחסים לאורח חיים (השמנה, חוסר פעילות גופנית, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול).
הסימפטומים העשויים להצביע על סרטן מעי גס כוללים שינויים בהרגלי היציאות (עצירות/שלשולים), דם בצואה, כאבי בטן, ירידה במשקל, אנמיה, חולשה ועייפות.
הסימפטומים יכולים להשתנות בין מטופלים, ומכיוון שהמחלה נוטה להתפתח במשך שנים לפני הופעת התסמינים הראשונים, בחלק מהמקרים היא עשויה להיות אסימפטומטית.
קיימים אמצעים למעקב וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס המאפשרים אבחון של המחלה בשלביה המוקדמים.
בישראל, האבחון המוקדם נעשה באמצעות בדיקת סקר, בדיקת דם סמוי בצואה. הבדיקה ניתנת לכלל האוכלוסיה (גברים ונשים) מעל גיל 50, אנשים בסיכון רגיל וללא סימפטומים. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות, ניתנת בכל קופות החולים ומומלצת לביצוע פעם בשנה. במידה והתוצאה חיובית, יש צורך בביצוע בדיקת המשך – קולונסקופיה אשר מהווה את בדיקת הבחירה (Gold-standard) לבירור הסיבה לדימום.
בדיקת קולונסקופיה מאפשרת הסתכלות על חלקי המעי הגס והרקטום לכל אורכו ובמידה וזוהה ממצא חשוד, ניתן להסירו ולשלוח לאפיון פתולוגי. למטופל שאובחן חיובי בבדיקות, תבוצע גם לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות דם והדמיות לצורך קביעת התפשטות המחלה בגופו (Staging).
לאנשים מעל גיל 40, בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאובחנו עם סרטן מעי גס ההמלצה היא לבצע בדיקת קולונסוקופיה מדי 5 שנים.
הטיפולים בסרטן מעי גס כוללים ניתוח, טיפול קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה, ביולוגי, וממוקד מטרה. פעמים רבות הטיפול הוא משולב. הטיפול נקבע לפי השלב בו אובחן הגידול הסרטני (מיקום ומידת התפשטותו), המצב הבריאות של המטופל והעדפותיו האישיות.
בשלב 1 לרוב ניתן להסיר את הגידול כולו בניתוח וקיים סיכוי נמוך לחזרת מחלה. לכן בדר"כ לא יידרש טיפול נוסף.
בשלב 2 יבוצע לרוב ניתוח, ולפניו או אחריו יכול להנתן טיפול נוסף (כימותרפיה או קרינה).
בשלב 3 יבוצע לרוב ניתוח ומכיוון שהסיכון לחזרתיות מחלה גבוה יותר, לרוב יינתן טיפול נוסף לפני או אחרי הניתוח (כימותרפיה או קרינה).
מטרת הטיפול שניתן לפני הניתוח היא לצמצם את היקף הגידול ולסייע בהסרתו המלאה ומטרת הטיפול שניתן לאחר הניתוח היא למזער את הסיכון להיווצרות תאים סרטניים העלולים להתפתח בהמשך.
שלב 4 הוא השלב המתקדם ביותר של המחלה, מדובר בגידול שהתפשט לאיברים מרוחקים (גידול גרורתי). לרוב, לא ניתן להגיע לריפוי מלא של המחלה בשלב זה, ומטרת הטיפול העיקרית היא להאט את התקדמות המחלה, להאריך את תוחלת החיים, להקל על התסמינים ולשמור על איכות החיים ככל הניתן.
הטיפולים בסרטן מעי גס גרורתי כוללים טיפולים כימותרפיים וטיפולים ממוקדי מטרה. טיפול בקרינה ניתן במקרים של סרטן הרקטום ונועד לצמצם את היקף הגידול ולהקל על הכאב הנגרם ממנו. במקרים מסוימים בלבד ניתן לשלב גם ניתוח.
הטיפולים בסרטן מעי גס גרורתי כוללים טיפולים כימותרפים אשר יכולים להנתן לבד או במשלב עם טיפולים ממוקדי מטרה (מעכב VEGF או מעכב EGFR). טיפולים אחרים ניתנים על בסיס סמנים מולקולרים, אם כי מיעוט החולים מאופיינים עם הסמנים הללו. טיפול בקרינה ניתן במקרים של סרטן הרקטום ונועד לצמצם את היקף הגידול ולהקל על הכאב הנגרם ממנו. במקרים מסוימים בלבד ניתן לשלב גם ניתוח.